|
שמש בוקר מפציעה
רעננה כוונוס העולה מהרחצה
מתנגבת במשב רוח
שאינו סתיו ולא חורף.
מיד מתחילה במלאכה:
מכבה אחרוני כוכבים
מאפילה לבנה באורה
ומברישה פינות אפלות
מאבק חשכה.
ואני חמנית רדומה
בפאתי שדה חוחים,
מכורבלת בקורי שינה
זוקפת ראשי כצלחת משושה
עוקבת אחר החמה
להבשיל זרעוני השחורים.
מהן יתפצחו
מילים לשירים
וקליפתם תיזרה
כמוץ ברוח
מנגינה. |
|
|
מה זאת אומרת,
מה אלוהים
התכוון כשהוא
אמר ויהי אור?
הוא כמובן
התכוון, שהוא
מפחד מהחושך. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.