[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילת דקל
/
כאילו כלום

אני וחבר שלי גמרנו. עמדנו בחושך על יד הדירה שלי ואמרנו שלום
במין נימוס   כזה כאילו עד לפני יומיים לא נרדמנו יד ביד,
וכאילו לא שכבנו אף פעם  וכאילו כלום. עוד דקה הוא יעלה על
האופנוע  שלו ואני לא אראה אותו יותר.  חשבתי על הפוסט פמיניזם
ועל כל הספרים החדשים  שבהם מתוארים חייהם של נשים יפות,
קרייריסטיות אינדיבידואליסטיות שלא צריכות אף אחד  חשבתי גם על
הגלידה שיש לי במקרר ועל איך שתמיד השמנתי כשלא היה לי אף
אחד... חשבתי על עבודתי המשמימה כעוזרת תקציבאית במשרד פרסום.
והחלטתי שמשהו חייב להשתנות. לא יתכן שבכך מתמצה הכל.
הוא התקרב אלי והניח את שפתיו על לחיי " זה לא את זה אני" וכו,
ואם עד אתמול הוא נראה כמעין ברירת מחדל, הרי שפתאום הוא הפך
לדבר הכי אטרקטיבי בסביבה.  ככה זה שהמצוי הופך רצוי ובלתי
ניתן להשגה.  כשהאופנוע שלו (סתם ווספה) התרחק, לקחתי נשימה
ארוכה והחלטתי לשנות את הכל במחי יד. לשנות את חיי, זאת
אומרת.
החלטתי להפוך לכוסית על, פמיניסטית, בליינית בבועה, המזדיינת
של המשרד. החלטתי להתחיל לציר, או אולי עדיף לכתוב שירה, בעצם
ווידאו ארט הולך היום ממש טוב. בקיצור החלטתי לעשות הכל כדי
שחיי יצאו איכשהו מהשיממון שאליו נקלעו לאחרונה. שיממון
שבמסגרתו נישואים למישהו סתמי, גידול ילדים והתמחות בעבודות
בית, נתפסו כפסגת השאיפות.  נזכרתי שפעם מישהו אמר לי שהכל
בעצם תלוי בנו ורק  בנו.
למחרת הודעתי בעבודה שאני חולה.  הלכתי לקולי  כדי שיעצב את
שערי מחדש. יצאתי משם מאוד בלונדינית ומוזרה אפילו בעיני עצמי.
בשנקין בחנות הפינתית של נעמי, רכשתי ארבע שמלות חשופות
במיוחד, שתי חולצות בטן ושני זוגות מכנסיים, שהמוכרת נשבעה לי
שהן  משאת נפשה של כל קלאברית מתחילה.  מתוקף הפיכתי
לבלונדינית הגיב אלי הרחוב ללא הרף.  מדהים מה חמצן בשיער
וחשיפת השדיים עושות לגברים. חזרתי הביתה עם כל רכושי החדש
בידיעה מוחלטת שמהיום ועד עוד שבוע לא נשאר לי אפילו כסף ללחם.
מה שנראה לי בסדר לדיאטה.  עישנתי בכבדות מול המראה  וניסיתי
להתיידד עם דמותי החדשה. אחר כך התחברתי לאינטרנט ושקעתי באתר
של מדונה עד שהתמוטטתי מעיפות ורעב.
למחרת  הגעתי מוקדם מאוד למשרד כדי לא לפגוש אף אחד, אבל איך
שנכנסתי נתקלתי במנהל הקריאיטיבי החדש  שהביט בי וסינן נפגשנו
פעם לא? הנהנתי במרץ והתחמקתי ממנו באלגנטיות. אם יש משהו שאני
ממש לא אוהבת זה אנשים שמסננים במקום לדבר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רגע, אם את היית
בשירותים, מי
מצץ לי כרגע?


תרומה לבמה




בבמה מאז 11/10/01 1:33
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילת דקל

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה