יוסף ברנשטין / הרהורי גשם |
מרטיב מחשבות יבשות נוקשות
בסוף הן תשברנה לרסיסים
יהיו לקשת בענן.
מחלון חדרי מתגלה נוף העמק
קורץ בשלוליות ואגדות
סוגרים עליו הרים שתקנים
שומרים סודותיו.
עננים רובצים על אופק
מסתירים שמש טבתית שוקעת
כמו מנגינת נכאים
על אהבה דועכת.
גשם תקוות
נמס בעלטת לילה
כסוכר בקפה שחור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|