מאז הפעם הראשונה שמבטי נח על מסכות הפלסטיק דמויות הרשת שהן הבסיס ל - "נפש
ומסיכה", נמשכתי אל האחידות והאנונימיות שבולטות בצורתן. המסכות, שמשמשות
במרפאת הקרינה בבית החולים הדסה, תוחמות ומטשטשות את הזהות של האדם הבודד, אך
אינן באות להציגו כאחר.
בעבודתי, ניסיתי למצוא את האישי ואת הצדדים הפנימיים אשר מצליחים לחדור דרך
הדומה והזהה - המסכה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|