שברי הזכוכיות שאני.

אצבע אותם בגוונים של סגול וארכיב חלק חלק לכדי תמונה שלמה.
אוסיף נגיעות קלות של ירוק, ואבק פיות.
אאחה את השברים שאת, אלטף את הצלקות שאת.
ארפא את הכאב שאת.

אנגב את הדמעות שאת,
ואזכור תמיד, כי רק בגלל כל אלה,
אני אוהבת אותך כל כך.

חיבוק.

וכרגיל,
אני אוהבת..
לקרוא את הכתיבה שלך.


יש סיכוי שטעית בתאריך..

יום טוב,
נעמה.

אכן טעיתי :) תודה ובוקר נהדר.

"
ואני כבר לא נושפת כאב ילדות,
כבר לא מחבקת בידיים רועדות
רק יושבת עם רגליים מכוסות
ונותנת ללכלוך להחביא אותי
"

לא מצליחה להחליט מה יפה יותר מבין משפטים אלו.
זה אולי הדבר הטוב ביותר שקראתי זה זמן רב.
פשוט. ופשוט מדהים.

טוב, ראיתי את המילה "כנרת" בטיזר, הייתי חייב להיכנס.
מסחרר, הקצר הזה.
אהבתי במיוחד את הביטוי "לפצוע את האוויר", הברקה מיוחדת
ונדירה.
עוד תבוא הכנרת
עוד יבואו המים המלטפים
ויתאחו השברים שאת
עוד תהיי שלמה, ובריאה, ומבריאה
ועוד תוכלי לתת מעצמך לאחרים
ולא לפצוע כלום
לא אוויר, ולא אנשים, כלום!
עוד יבואו ימים טובים.
עוד תראי.
אני מבטיח.
5
אלא מה?
אי-אפשר אחרת.

אה, ונכנסת גם למוערכים אצלי.
מזל-טוב [?].
:)

נוגע...