נוייזי סיילנס / להאלם להעלם |
הכנרת כבר לא באה ושוטפת.
שברי הזכוכיות שאני-
נשארים על החוף, לפצוע את האוויר
ואני כבר לא נושפת כאב ילדות,
כבר לא מחבקת בידיים רועדות
רק יושבת עם רגליים מכוסות בבוץ
ונותנת ללכלוך להחביא אותי
לאלוהים שאני
לשתוק.
אבדון,
12.1.2006, 02:00
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|