עודד עוז / ואין |
מילים אבודות, כתמי זיעה טריים,
ואין.
אצבעות לוחשות, שנים שרעדתי,
ואין את דמותך.
את עומק געגועיי לך, ידע השיגעון:
עין רדפה עין
מיתר שכח עצמו, נותר.
ידיי המיותמות
ואישון לבין עפעפייך הזדחל.
רגש עז נותר ערום מחום גופך
ושלי הוא כעת, אחד.
עודני מאמין בחום אהבתנו
מאמין באגדה נושנה.
מאמין שאחזור מחופי הכאב
וחרבי תתנוסס באוויר הים
כמראה.
מאמין עוד בך מאמין
בך עוד אני,
ואין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|