"כוס אמק!"
השעה 2 לפנות בוקר. כולנו כבר ישנים, חוץ מגל שמפטיר קללות
עסיסיות בקול מלא קורי שינה.
שמירה, אלא מה?
לגל ולעוד ארבעה ברי מזל, התממש, או יותר נכון, נקטע החלום
לעלות לשמירה לפנות בוקר.
את השינה שלו אני בטוח שהוא ימשיך בעמדת הש"ג, חושב, בעוד מנסה
שוב להירדם.

"נדב, קום!"
מה?
"תרגע, עמנואל החליף אותי". מה, לא?
-אין מצב שחלמתי את זה!
"איזה החליף אותך" מנסה עומר, "קום, צריך להחליף".
בטח, שניה. רק תביא מלקחיים לפתוח לי את העיניים ואני בא. אחרי
24 שעות שטח, ושלוש שעות שינה, אין שום בעיה.
גל ניסח את זה הכי טוב קודם - "כוס אמק".

אני יורד מהמיטה, טופס חולצת ב' מסריחה מזיעה של שבוע בשטח.
-נתקל במבט שלי בגל.
הוא כבר הספיק לרדת מעמדת הש"ג לפני שעה וחצי. הזמן טס
שישנים.
"נמלא מימיות"? גם ככה לא יגיע סיור בשעה הזו.
די, נשבר לי! למה התנדבתי לחזור?!
לא שחיי השלישות היו כאלו כיפיים, אבל לפחות ישנתי רצוף.

כן, אני, נדב כרמלי הייתי פעם בשלישות!
נפצעתי והעבירו אותי לעבודה משרדית. אחרי שמונה חודשים של
סיכות, משדכים, חתכי נייר ודוחו"ת 1 ביקשתי לחזור לטנקים.

-עולה על אפוד.
ניקח משהו לשבור שמירה?
בין כה וכה אף אחד לא ער כדי שאני אוכל להתקשר, ועדיין חשוך
מידי בשביל לקרוא.
אם יכולתי, הייתי מביא כרית לבונקר, להשלים שעות שינה.
"קדימה נדב, כבר עשרה לשש" מזרז עומר.
איש טוב עומר, חושב לעצמי בעוד ממלא את המימיות במיים קרים
מטרמוקל יתום.
פורקים נשקים ו"יאללה עומר,תעשה חיים, נתראה עוד שעתיים".
ממש שעתיים. זה יעבור כמו חודש, ויטחנו אותי עוד רבע שעה
לפחות, יהיה לי מזל להגיע לפלוגה בתשע.
"מתי ההשכמה" אני צועק לא צועק כדי לא להעיר.
עומר כבר רחוק.
נו, טוב, ננסה לישון בבונקר.

מדהים!
פשוט מדהים!
לא ידעתי שגם זבובים מתעוררים בשש בבוקר.
הם באים לברך אותי בבוקר טוב, בהתחלה אחד אחד, אחר כך כל
האוגדה.
די!
קחו כמה דם שאתם רוצים, רק תעזבו אותי בשקט! אין לי כח להלחם
בכם בשעה כזו...

אין מצב להירדם עם כל הזבובים האלה, אז מה שנשאר זה רק לחשוב.
אז חושבים, מגיעים למסקנות, מפתחים רעיונות, נזכרים בחברה
וחושבים על הבית.
אפרופו חברה -
זה מדהים. אני יודע שהיה לי רע איתה, וכמה שאני מנסה להזכר,
אני נזכר בדברים טובים.
יא אללה השמירות האלו, מה הן עושות לבן אדם - הפכו אותה למלאך
ממש.



- לא אמור להיות מצחיק, לא אמור להיות מתוחכם או שנון, רק לספר
מה קרה שם, ככה, על קצה המזלג.


                                                           
    אימון מתקדם
                                                           
    צמ"פ יולי 2002