[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








"כוס אמק!"
השעה 2 לפנות בוקר. כולנו כבר ישנים, חוץ מגל שמפטיר קללות
עסיסיות בקול מלא קורי שינה.
שמירה, אלא מה?
לגל ולעוד ארבעה ברי מזל, התממש, או יותר נכון, נקטע החלום
לעלות לשמירה לפנות בוקר.
את השינה שלו אני בטוח שהוא ימשיך בעמדת הש"ג, חושב, בעוד מנסה
שוב להירדם.

"נדב, קום!"
מה?
"תרגע, עמנואל החליף אותי". מה, לא?
-אין מצב שחלמתי את זה!
"איזה החליף אותך" מנסה עומר, "קום, צריך להחליף".
בטח, שניה. רק תביא מלקחיים לפתוח לי את העיניים ואני בא. אחרי
24 שעות שטח, ושלוש שעות שינה, אין שום בעיה.
גל ניסח את זה הכי טוב קודם - "כוס אמק".

אני יורד מהמיטה, טופס חולצת ב' מסריחה מזיעה של שבוע בשטח.
-נתקל במבט שלי בגל.
הוא כבר הספיק לרדת מעמדת הש"ג לפני שעה וחצי. הזמן טס
שישנים.
"נמלא מימיות"? גם ככה לא יגיע סיור בשעה הזו.
די, נשבר לי! למה התנדבתי לחזור?!
לא שחיי השלישות היו כאלו כיפיים, אבל לפחות ישנתי רצוף.

כן, אני, נדב כרמלי הייתי פעם בשלישות!
נפצעתי והעבירו אותי לעבודה משרדית. אחרי שמונה חודשים של
סיכות, משדכים, חתכי נייר ודוחו"ת 1 ביקשתי לחזור לטנקים.

-עולה על אפוד.
ניקח משהו לשבור שמירה?
בין כה וכה אף אחד לא ער כדי שאני אוכל להתקשר, ועדיין חשוך
מידי בשביל לקרוא.
אם יכולתי, הייתי מביא כרית לבונקר, להשלים שעות שינה.
"קדימה נדב, כבר עשרה לשש" מזרז עומר.
איש טוב עומר, חושב לעצמי בעוד ממלא את המימיות במיים קרים
מטרמוקל יתום.
פורקים נשקים ו"יאללה עומר,תעשה חיים, נתראה עוד שעתיים".
ממש שעתיים. זה יעבור כמו חודש, ויטחנו אותי עוד רבע שעה
לפחות, יהיה לי מזל להגיע לפלוגה בתשע.
"מתי ההשכמה" אני צועק לא צועק כדי לא להעיר.
עומר כבר רחוק.
נו, טוב, ננסה לישון בבונקר.

מדהים!
פשוט מדהים!
לא ידעתי שגם זבובים מתעוררים בשש בבוקר.
הם באים לברך אותי בבוקר טוב, בהתחלה אחד אחד, אחר כך כל
האוגדה.
די!
קחו כמה דם שאתם רוצים, רק תעזבו אותי בשקט! אין לי כח להלחם
בכם בשעה כזו...

אין מצב להירדם עם כל הזבובים האלה, אז מה שנשאר זה רק לחשוב.
אז חושבים, מגיעים למסקנות, מפתחים רעיונות, נזכרים בחברה
וחושבים על הבית.
אפרופו חברה -
זה מדהים. אני יודע שהיה לי רע איתה, וכמה שאני מנסה להזכר,
אני נזכר בדברים טובים.
יא אללה השמירות האלו, מה הן עושות לבן אדם - הפכו אותה למלאך
ממש.



- לא אמור להיות מצחיק, לא אמור להיות מתוחכם או שנון, רק לספר
מה קרה שם, ככה, על קצה המזלג.


                                                           
    אימון מתקדם
                                                           
    צמ"פ יולי 2002







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
החברה הכי טובה
שלי נתנה לי
שלוק מהקולה.
היא אמרה שהכל
יהיה בסדר.
ואני האמנתי
לה.

היה לי חשק למיץ
תפוזים.


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/2/06 4:15
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נדב וושינגטון כרמלי

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה