קוביות של קרח
נמסות לבד בחום
מבט קודר על האדום של המדחום
והאוויר שמגיע לריאות
נשמו אותו כבר אלף שנה

קופסאות של קרטון
מתמלאות בחלומות של אנשים
שעצמו לא מזמן את העיינים
וחלקם חשבו כבר לוותר

ואני נכנס לקרון המתכת
שטס במהירות ומשאיר את הכל מאחור
ברכבת התחתית
רכבת דימיונית
רכבת בדרך אלייך
ואולי בכלל בדרך אליי

נווה מדבר
בעולם אכזר
משאלה של הצמאים למים
למשהו לא יבש
טיפה רטובה של עניין מזויין
טיפה של אנושיות אמיתית
עם אדום אמיתי של דם