כולם מדברים עליו, זה ראש הממשלה שלנו, הוא חולה, מצבו קשה,
ברדיו הוא הנושא החם, ובטלויזיה הוא הנושא הלוהט.

לפני זמן קצר היה לו אירוע, והוא הבטיח לרופאיו לשמור על עצמו,
ביקש מהעם לאכול סופגניות, אך לא להגזים. אומרים שהוא בעל חוש
הומור מפותח, אולי יכול היה לפצוח בקריריית סטנדאפיסט במקביל
לקריירה הפוליטית גם אז כולם דיברו על כך, מה קורה איתו? האם
ייצא מזה? האם יחזור לחיים הפוליטים?

והיום? היום כבר מספידים אותו בטרם עת, את האדם שהיה ראש
הממשלה, אדם כה שנוי במחלוקת, ששזר את דרכו בהיסטוריה של העם
היהודי, אדם שעשה רבות למען המדינה ופעמים אחרות הזיק לא פחות
בשל החלטות שגויות וכושלות. כיצד יכול אותו אדם, אותה הנפש,
לעשות רע כל כך מצד אחד, ומאידך, לעשות טוב? האם עשה טוב? או
שמא עשה רע?

כיצד אפשר להלל אותו ולדבר בשבחו ולאחר מעשה שנוי במחלוקת
לעשות שפטים לאופיו ולהאשים את מצבו במעשיו הרעים, או לא
הרעים, תלוי בדעותיכם הפוליטיות.

כיצד יכול אותו אדם שיש שאומרים שבשלו החלה האינתיפאדה לפנות
ולעקור אנשים ממגוריהם? לשנות אופיו ולהשיל עורו כנחש? שרון
שינה את דעותיו במהלך השנים, לטובה או לרעה, מי ישפוט? לבטח לא
אני. ואיני מציגה פה עמדה ברורה על האדם כיוון שאין לי דעה
מוצקה עליו.

האם הושפע רה"מ שרון ממותו של בנו בידיו? ואם כן, כיצד לא חשב
על אותם בנים של אמהות ואבות שנהרגים במלחמות עקובות הדם שאנו
מצויים בהן? אותו ילד שלפני מספר שנים לא רב בכה לאמו, והיום
אמו בוכה על קברו וזועקת לבנה, האם זה לא משפיע על דעותיו?
מעשיו? החלטותיו הרות הגורל?

האם ניתן לשפוט אדם במצבו? האם לא כל אדם הינו אדם? אחרי הכל,
מדובר כאן באדם מבוגר שסובל, שחולה. האם לא מן הטבע האנושי
לרחם על אדם חולה? האם לא צווינו להתפלל לשלומו של כל יהודי?

האם עשה כל כך רע שמגיע לו עונש כזה?

יש שאומרים כי זה עונש, עונש על כך שעקר אותם מיישוביהם, ויש
שיגידו שמא עונש, אז אולי עונש על כך שרצה לקצץ בקצבאות
הזקנים? על שום מה נענש אדם זה? על שום מה מגיע לו לסבול כך?
האין נשמתו סובלת? סובלת מהתעסקות של התקשורת והעם בו, סובלת
משום שבכוח מחזיקים אותו חי על ידי מכונות... האם לא עדיף למות
במצב כזה? ואולי מושכים את מותו מאינטרסים פוליטיים בלבד?
ואולי לא מושכים את מותו ומצבו הרבה יותר טוב משידוע לציבור?
ואולי מודיעים לנו הרופאים את שביקשו מהם יועציו, ובעצם מייפים
את המציאות? ואולי יגידו את האמת רק כשיהיה להם נוח לעשות כך?

אין ההתעסקות הזו מטיבה עמו, או עם מצבו. אך משהו איני מבינה,
מדוע כשמתרחש פיגוע אין התקשורת מפסיקה את שידוריה לכל כך הרבה
זמן? אינה מתעסקת בהשלכותיו במשך כל כך הרבה ימים, והרי בפיגוע
נהרגים כל כך הרבה חפים מפשע תינוקות, ילדים, נשים, זקנים האם
זה משום לפיגוע התרגלנו? אנחנו רואים בו דבר המובן מאליו, חלק
משגרת יומינו, האם מה שפוגם בשגרה זו הינו מצבו הבריאותי של
ראש הממשלה, האם דמו שווה יותר מדמם של אותם קורבנות שנהרגו או
נפצעו בפיגוע?

האם אף אחד שם בתקשורת לא חשב האם באמת כל העם חפץ באבל טרם
עת? בהספד שמקדים את זמנו? אולי כדאי לעשות משאל עם בעיניין?

האם לא נמאס מההתעסקות האין סופית במידע לא מדוייק וייתכן
שכוזב על מצבו? ואולי לא נמאס, ואולי העם חפץ בשידורים אין
סופיים בנושא, ומבזקים שלא נגמרים.

אולי אותם אנשים שסבלו מהממשלה, מהאנשים שעמדו בראשה וכיכבו
במצעד האיוולים, יבחרו שוב באותם גורמי סבל. אך האם יש במי
לבחור? אולי בפנינה רוזנבלום שתכריח את כולנו ללבוש ורוד
ולהתנהג כברבי וקן.

לא, הוא כבר לא יחזור לפוליטיקה, הוא כבר מזמן היה צריך לפרוש,
היא לא הטיבה עם מצבו הבריאותי, ועם גילו, שלא כמו שמעון פרס,
שאמנם מבוגר יותר, אך ייתכן כי נשמתו חזקה יותר? שליבו חזק
יותר?

לפוליטיקה קשר ניכר למצבו כעת, הלחץ, ההתמודדות היומיומית עם
השפלות, גינויים, חיטוט בחיים האישיים.

האם זה נכון לומר שאין להתפלל לשלומו משום זה עונש? האם לא
אומרים זאת אותם האנשים שבחרו בו? האם אילו לא אותם אנשים
שבחרו בבינימין נתניהו, אותו אדם שנאף באשתו, האין זו עברה על
אחת מעשרת הדיברות? הכיצד אדם דתי יכול לבחור באדם שעבר על אחת
הדיברות החשובות ביותר ועדיין להקרא דתי, או רב?

שאלות רבות ומטרידות הן. תוהה אני בידי מי התשובה.