הודיה חמיאל / אי המנוחה |
שחשבתי שהגעתי לאי המנוחה
שסופסוף יש לי אהבה.
את באת ופירקת את הכל
במחי יד לאהוב הוא יכול
פזמון:הו אלוקים, אלוקים.
לא סבלתי מספיק?
לא אוכל ואפילו לדקה
להגיע לאי המנוחה?
ואנחנו אוהבים
סופסוף אני יודעת.
ואך היא באושר לא נותנת לי לגעת.
האם את זעקת לבי היא לא שומעת?
פזמון...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|