מוטי חבר / ''בלי שמות'' |
הצטיידתי בך ובי
ואני הייתי לי
ואת אדמתי היבשה.
פרח ועלעל צמחו ממני
גם שחדלת להשקותני.
עקרתי עיניי לא לראות סבלך
בקור לבי אפי קפא שלא אריח דאגותייך
אוזניי ברעש לא לשמוע מחשבותייך.
גדעתי רגליי השתיים
לא אלך בדרכך
ידיי קשורות מאחורי, לחבקך לא אוכל
על מקומי אני.
ללכת, לגעת, להריח, להקשיב
ולראות לא צלחתי.
ואת בלב מונחת
מלא כובד משקלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|