ליה גולדבך / וחורף |
ועכשיו חורף.
ונוח לו,
ולא נוח.
כשהכל מסביב רטוב
ומלא עצב
הוא מרגיש יותר כוח.
והמים נופלים,
על החלון ועל הכל.
הם לא מצליחים לנקות
לכלוך שהצטבר במשך חיים
אבל יש רוח.
והגשם נמשך מטה
זולג על פניו
יורד על העין.
יורד מהעין.
מלוח ושמיים.
והירח מהסס
מבין עננים שחורים
ובמקום לראות אור קלוש
הוא רואה רק צל
וכדי להשלים את
תחושת האומללות
יוצא לבחוץ
להרטב
אולי גם למות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|