חשבתי שלא אפגע יותר
לא הסכמתי לאהוב
כדי לא להפגע
כדי לא לכאוב
אבל את שינית את המצב

לא יכלתי שלא להתאהב בך
חשבתי שאת הנכונה
ואת הפכת אותי שמח
ובגלל זה בדיוק עזבת אותי

עכשיו אני כמוך
עכשיו אני עצוב ומדוכא
אבל כנראה שזה לא אני
כנראה שזה הוא

במה הוא טוב יותר?
או שהשמחה שלי דוחה?

מלנכוליה ועצב
המצב המוכר
המצב התמידי
צביטה בלב מהבגידה
במצב הזה בדיוק הייתי לפני שנה

הזמן חולף
הכאב זהה
העולם אף פעם לא משתנה

האם בכלל אהבת אותי?
את בכלל סובלת על הסוף הזה?
או שזה רק אני?
אני שנפגע
אני שכואב
אני שחווה את זה שוב