"אתה מוכרח לקחת אותו לרופא. תראה  מה יש לו באוזן," אמרה
עמליה. ובאמת שום מקל אוזניים לא הוריד את הלכלוך. זה נראה כמו
קן נמלים.
אבל מה פתאום מוכרח? יגאל רק חזר מהעבודה סחוט. את ארוחת הערב
עוד לא הספיק לאכול ולא שמדובר באיזה חביתה טובה עם סלט. סתם
משהו בפיתה כי למי יש כח להכין.
כל הדרך הוא צרח מכאבים." אייי" יגאל ניסה להרגיע "די..."
הדיאלוג ההזוי הזה נמשך חצי שעה. באיזשהו שלב הם התחלפו
בתפקידים אבל גם זה נמאס לשניהם.
הרופא נראה מזועזע "מה קרה לו באוזן? אתה מוכרח לקחת אותו לאף
אוזן גרון"
עוד פעם מוכרח? חשב יגאל.
"כמו מה זה נראה לך?"
כמו קן נמלים.
כן?
קן.
הרופא לענייני אוזניים ד"ר הרמן בכלל לא הבין את הבדיחה ואיך
שהוא ראה את האוזן הוא קימט את מצחו ואמר: "אין לי מה לעשות.
רק מדביר נמלים שעבר קורס מצילים יעזור".
יגאל לפחות לא היה מוכרח אבל  עליו להציל את האוזן ויהי מה.
"תשמע," אמר המציל הכי מדביר בעולם, "רק k500 יכול לעזור."
"אבל בשביל זה אני לא צריך אף אוזן גרון," אמר תוך כדי ריסוס
אגרסיבי של אוזן שמאל, "יש לי כזה מתחת לכיור."
"אני רק מקווה שאתה יודע לשחות כי להציל זה לא הצד החזק שלך,"
אמר יגאל בטון מובס.
בדרך חזרה הוא שתק. חצי מעולף מהריסוס, חצי מתלאות הערב.
"מה אתה רוצה לשמוע?"
"אני בקושי שומע אבל שים רשת א', תודה."
יגאל לא האמין שמישהו ביקום הזה  עוד שומע רשת א' וכמעט ששכח
שמדובר בחתול.
חתול בשק.