|
אין לי מה לומר
אך זה עדיין לא מת
זו שתיקה כואבת
רגש גוסס.
הפעם זאת אני שאין לי מילים
הפעם זאת אני,
שלוחשת שתיקה.
חכה לי אהובי
תכף תעבור עוד תקופה קשה.
תן לי לגעת להרגיש את עורך,
בין זרועותיך מרגישה בטוחה.
הימים קצרים והלילה ארוך,
החשכה היא זמן טוב לאהוב.
הכל יתרפא כך לוחשים העצים
הכאב משיל כיעורו ככל שעוברים הימים.
ערפילי החלום מתפוגגים ואינם
הבוקר קרב ואיתו גם הטל,
נושק על עורפי אומר התחדשות
כל כך קשה לפקוח עיניים לתוך המציאות.
המילים באופק
אך הדרך אין סוף.
החשכה היא זמן טוב לאהוב. |
|
|
בידי
בידי אני את
עצמי מלטפת
כי אתה כבר
משעמם לי את
הקרקפת
בידי אני מקלפת
שסק
חבל שזה מתחרז
רק עם רסק
בידי אני בעצמי
נוגעת
גונחת, צועקת,
גומרת ונרגעת
בידי אני את העט
לוקחת
וכותבת לבמה
שירים מהתחת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.