לאלינור,

בשביל קצר, ארוך ודק
אתה הולך לבד.
בשביל חשוך, קר, מסובך
אתה הולך לבד.
בשביל יפה, מואר ורך
אתה עדיין לבד.
ואז אתה מתחיל לחשוב לאן הכל אבד?

בנקודת ההתחלה יש אהבה וחום,
הורים תמיד דואגים ליצור להם חלום.
הילד לא תמיד מקשיב, לומד מהסביבה.
הוא מתבגר לאט לאט ומחפש תשובה.

מתחיל ללכת בדרכו ללא מטען כבד.
מצד לצד מטען שלו מתחיל להתנדנד.
בדרך ילד עוד יפגוש מלא אנשים,
שיחיו איתו זמן מה, יהיו לחברים.
לכל אחד דרכו שלו וכל אחד הולך,
פתאום הילד שוב לבד, הפעם מקשיב ללב.

חבר זה גם דבר זמני, הוא גם הולך ובא.
וילד עוד ממשיך בשביל עד החבר הבא.
לכל אחד דרכו שלו וכך כולם בוחרים,
אבל אולי יש סיכוי להצטלבות דרכים?
אולי פעם אחד הוא ישאר איתו
וילד לא יצעד לבד עוד בהמשך דרכו.

(9/10/01)