לילך בן שושן / אור הניאון |
שהלילה החלטתי למסור לחסותכם.
אינני רוצה בו עוד
העור שלי קמל ועיני נכבות
ואינני רוצה בו עוד.
קחו אותו.
הוא כיבה כל שבר
וכל סדק שנפער
ועכשיו איני רוצה בו עוד.
אולי יחסר למלכה הבוכה בצד
אך שיני נושרות ומתחננות;
כבו כבר את האור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|