לא מפחדת יותר מהפחד
רגע חולף מהר,
ונעבור את זה יחד.
מחוברת מחדש, צומחת לאט,
לא הכל ברור אבל יודעת.
אקטוף את הפירות
וארוץ בשדות,
אלחש לחש עמוק
ואשמע קול של צחוק.
פותחת דלת, מסתנוורת מהשמש.
יום חדש קורא לי
להשתחרר מליל אמש.
זונחת את העבר
נותנת לו לצנוח,
מביטה אל המחר
מתמלאת שוב בכח.
מוקדש לכל מתיישבי גוש קטיף לשעבר |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.