מה אני מחפשת כאן בעולם הזה?
אינני מבינה עד כמה אפשר לנסות לחקור.
תמיד צצים לי עוד נושאים חדשים שעדיין לא חקרתי.
אין לי צורך בכך. אז למה אני חוקרת?
מה יש בטבעיות שלי? למה נולדתי כך?
אולי אני מנסה להוכיח כאן משהו?
להוכיח למישהו?
לגלות לעולם שהדברים שהם רואים הם הפוכים לגמרי,
המציאות היא שונה האנשים שנראים לא בסדר בחברה הם הנורמאלים.
אנחנו חיים את חיינו בעניים עצומות, לא רואים את מה שיש אל מול
עניינו באמת.
זה כל-כך קרוב ונגיש לנו... אז למה אנחנו פוחדים לגעת בזה?
החברה מכשילה והכניסה לשכל ההגיוני שלנו שצריך ללכת ע"פ דרכה
בלבד.
אף אחד לא אשם בכך, זה עבר מדור לדור וזה טבוע בתוכנו.
אם נלך לפי הרצון האמיתי שלנו, "יקרה לנו אסון"- כך נחשוב.
האמת לא יקרה כלום, אך הפחד הוא שמפיל אותנו ומכשיל.
הפחד הגדול ביותר שלנו הוא - לדעת את האמת האמיתית שבתוכנו.
ומה היא האמת שיש בתוכנו?
להיות מחובר לאדמה, לתת כבוד לאימא אדמה.
להיות מחובר ללב שלנו לאהבה שבנו לאור הקורן סביבנו.
לדעת לתת יותר משאנחנו מקבלים,
כשנלמד לתת אהבה מכל הלב ללא תמורה כך נקבל כפול
ורק מזה שנרגיש טוב כבר זה כפול.
לסלוח תמיד לכולם ולהכל. לרעים, להורים, לעבר, לפחדים,
לכישלונות, לנפילות ולכל מי שלא הסכמנו לסלוח לו.
צריך להבין שברגע שיש מחילה מגיע שלב ההבנה האמיתית שבתוכנו.
שאין שום צורך להשאיר דבר טינה כעס ואשמה,
כל האנשים שעוברים בדרכינו והדברים שקורים לנו הם
הבית ספר שלנו, צריך להעריך גם את הגרוע ביותר,
אילולא הדברים הרעים לא הינו לומדים את הטוב.
לאהוב להיות כעוסים עצובים ושמחים,
להתבונן בגופנו בנפשנו ובמחשבות שלנו ברגעים אלו.
להיות מודעים להכל, גם ללא הגיוני שבדבר!
לאהוב את עצמנו כפי שאנו
להשלים עם החסרונות ולהפיק תועלת מהם
להרחיב את היתרונות שבנו.
וכך נרגיש שאנו מושלמים ומשלימים עוד חלק בעולם הזה.
להיות בהוויה לחיות עם ההוויה להתבונן בעצמנו ולהבין את כל
הנסתר.
אנו לוקחים אחריות מלאה על החיים שלנו, אף אחד לא מכתיב לנו או
מורה לנו מה לעשות
לכו לפי הלב וההרגשה הפנימית.
תגלו עד כמה הדבר הוא נפלא!