רינת רחל / וידוי |
נשקת באור ורדי הקמלים
להרפות במסך השיכרון
בטעם האפר הנחצב חקוק עשן
מסרב להיתפוגג ברוח סערת מחול נשמות
במקום שבו חרוכה האדמה
בבערת אש צולבת והדי ברקים
חשופה ומופשטת דעתי לשאיפות חצויות ומחוקות
נספגת כנעלמת התחושה בלטישת עינך על בשרי
קפאתי בבואת עינך הצרובה
להשיל עורי ביקשתי
להימשך במי דמעותי...
אלו שאינן זוכרות לחשוף נפשי
ולהתפכח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|