איך בשיא חייו
הוא מעז
שלא ליפול
ברגע שהיו הכי זקוקים לו
יותר מהכל
עומד לו סתם
מרוקן עינו מתוכנו
כמו אומר אחרי שנים
ומה איתי
הביטו בי בתפארתי
ולא יעזרו התחנונים
ביהירותו הוא עוד עומד
אם נקשיב טוב
הוא בטח יספר
איך דיבר עם זה
איך באוזנו היא לחשה
ועוד תככים מעשיות
הישר מחצר ביתו המלוכה
רק שיחררו אותו מהשרוך
קצת עצמאות
ומה נהיה?
חסר כל משמעות
רק מבריק יותר
אולי טיפה
וכשיקבל מכה
רק חצי הדרך יעבור
איך בשתי רגליו
כמו גבר עצמו הוא יעצור
ואז אחרי כל הרעש והמהומה
לפתע מישהו יצרח משהו על הדור הבא
הוא ייזכר מאיפה בא
ולאן הוא פה הולך
ייזכר שכמותו
יש בכל וממי שתבקש
ייזכר בתפקידו
ולמה הוא נוצר
יזכור
יחליק
יחכה
אבל ראו זה מה
כבר אין למה.
כבר מאוחר.