פיני שדה / חסימה |
מעלה את דמותך מול עיני בלילות,
לא זוכר את מגע כפות ידייך
ומפחד להכיר מגען של אחרות.
מאמין שתקווה תהיה לי לעד
שומט ידיי ושב אל עצמי מייד,
כל ויתור נראה לי פתאום כמו פשע נחרד
מקבל אל עצמי מילים ששמתי מזמן בצד.
מסמן שבילי כניסה שפעם היו לי
ומניח בקצה זר שצבעו כעין הדג,
מהרהר במראה דמותי הערב
ומבין שהכל נגמר לעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|