יעקב-שי שביט / תיאור זמן |
- כשבת-חיוך שלך גוששת לעברי
- כשצלליתך נופלת לעצם אורי
- כשרתוקות שפתייך להב בבשרי
- כשצרבות שפתיך בי צורי
כשמתכנף גופי, מושך ומיורט
ואל צלילך הורס כאל מקדש-מעט
- כשבכפיי גולות נחושת ממורט
וברהטיי דמיי עונים ואת
כשטבורך רואה ומצטמרר עורך
- כשירכיי סופקות על מותן וירך
- כששרוב-עיניי קורס אני אל מקורך
ללוק מתוך קובעת צווארך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|