אל מול שחור השמיים
אל מול ברקים כה לבנים
אני שוכב ומתבונן
בכוכבים ובחצי הסהר
קליידוסקופ אפל נשגב
צורות בשלל צבעים

בוכה וגם צוחק
ומתחרט כעת
על תוכניות ומגדלים
אשר נשרו בסערה
פרחו כמו ענני סופה
ועל שכה קצרה ידי

לחיות שנית,
אולי אחזור ביום אחר
אתנער שוב מאפר
ואשאג כמו ארי
מי יוכל לומר
מתי יבוא תורי

יש כה הרבה דברים
שעוד רציתי לעשות
צריך אך לא יכול
לחפון שוב בידיי
את רגבי העפר המתוקים
של האדמה הזו

לא תעצרו אותי כעת
אני אחזור ביום אחר
דומה אך במעט
ושתי עיניי בורקות
לנגוס שוב בכאב
לטעום שוב את המתק

אתם יושבים כעת סביב  
שולחן ערוך מאכלים
שותים כאן לזכרי
ואינכם יודעים
יומכם כמעט עבר
ממש כמו שלי

הזמן שחקן מהיר
והשעה קרבה
כל אחד מניח קלף
ומהמר מול השחקן הבא
אך קיים גם המחיר
ולא תהיה כל הנחה

הרי בתוך חלום
לא ניתן להסתתר
ומבין כולם
אתה יכול להיות
רק מי שאתה
ולא מישהו אחר

אני הולך כעת
ושתי עיניי פקוחות
ושתי ידי פרושות
אוחזות במרחבים
כשאחזור, אחזור אחר
זקן חכם, יודע ומבין

שכל חיי מראשיתם עד למותי
הכל נקבע מראש.
גביע ריק
שריון  פלדה חלוד,
כתר זהב מוכתם בדם,
יהלומים וסמרטוטים