אלנה צוף / אתה יודע |
מוקדש ל-א
אתה יודע,
הלילה מקיף את כתפיי לפעמים כמו אדרת
הכוכב מדבר אלי לפני שעוצם את עינו
ידי מחזיקות זו בזו במקום בידיך
שמך מתרחק משפתיי כמו מפרש על ים שחור;
הלילה הלכתי על יד שדרת זיכרונותינו
הרוח טיפסה גבוה על הצמרות
ואותו עץ שבין ענפיו הסתבך צחוקנו
כוסה באבק העונות הקרבות ורחקות;
החורף הולך על צעדיך
עורב שיערך השחור עף לדרכו
ללילה היו שתי עיניים -
נותרה הלבנה לראות;
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|