|
טיפה ראשונה על הראש
לא לחשוש
זה בטח סתם
טיפה שנייה ושלישית ועוד ועוד
והגוף מתמלא טיפות
המים מחלחלים בין הבגדים ובנעליים
הכל טובע במים
והגשם בשלו
השמיים קודרים
העננים מאיימים
והטיפות יורדות ברעש מאיים
עוד ועוד ועוד
וזה לא נגמר
כנראה שלענן היה יום מר
הוא בוכה ובוכה ולא מפסיק לבכות
והטיפות יורדות ויורדות ויורדות
והקור מחלחל
והגוף מתפתל
וקר ורטוב וכואב
והגשם יורד
והטיפות יורדות
ברעש כואב, מאיים
הכל נשטף במים
הכל נשטף בקור
הכל נשטף בחושך
הכל נשטף בכפור
וילדה אחת קטנה שיושבת בפינה
ספוגת מים ובוכיה
היא בוכה ובוכה ולא מפסיקה לבכות
ולאט לאט הגשם מתחלף בדמעות
והילדה בוכה והילדה צועקת
והילדה בוכה והילדה רועדת
והילדה בוכה והילדה כואבת
והיא רצה ורצה ורצה בשביל
והופכת אותו לנהר
והטיפות יורדות מעיניה
כמו גשם שלא נגמר
הקשת יוצאת לשמיים והיא משתקפת במים
שבהם אפשר בבירור לראות -
זה לא מים - זה בעצם דמעות... |
|
אין בעולם אהבה
כמו אהבה של אמא
של השכן שהדשא
שלו ירוק יותר
ממלפפון שהוא
בעצם תנין ואם
חושבים על זה
הוא לא אוהב
דגים, אחרת למה
הדייג אוכל
אותם?
רואים רחוק?
קוראים שקוף?
מה זה שקוף ויש
לו ריחו של
גזר?
נאד של ארנב.
נבי ארנבי
(בעקבות הבדיחה
האחרונה, נגמלתי
לגזר. מעתה אני
אוכל רק חסה.
וכמה שיותר
ירוקה, יותר
טוב. חבל רק
שאני עיוור
צבעים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.