|
אפילו הים לא נתן בי נחמה,
אפילו הוא נותר שקט לכאביי.
גליו שצפו וקצפו אותי ללא הפסק.
כששאלתי אותך אלוהי,
האם תעניש אותי
שתק לו הים ומילא אותי.
נסתרות הן דרכי האל,
נסתרות הן עכשיו יותר מתמיד,
יותר משאוכל לתפוס.
האם במבחנים הינך מעמיד אותי מידי ערב,
בודק עד כמה נפשי תוכל במעמסה. |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.