היא הייתה החברה הכי טובה שלו, שניהם ידעו את זה טוב מאוד.
הוא גם היה החבר הכי טוב שלה וגם את זה שניהם ידעו.
הם הכירו אחד את השני שנתיים ומאז שהכירו הם כמעט ולא נפרדו.
כמעט כל יום הם באו אחד לשני אכלו, שתו, ראו טלוויזיה, למדו,
דיברו ומה לא, ככה היה להם טוב.
בשלב מסויים הוא לקח קצת הפסקה ממנה ובמשך חודשיים לא ראה אותה
בכלל.
למה? היה לו קצת מעיק, הוא רצה קצת מנוחה ממנה ולאחר מכן לחזור
לקשר שהיה בינהם.
מישום מה זה לא נראה לה מקובל, היא הרגישה שהאיש ניצל אותה
במהלך כל הקשר שהיה בינהם ובמשך החודשיים הוא פשוט לא היה צריך
אותה ולכן ניתק איתה את הקשרים שהיו.

עברו חודשיים.

האיש התחיל שוב לראות אותה וניסה לדבר איתה אבל קיבל יחס רע
ומזלזל.
הוא החליט שבמהלך החודשיים הבחורה השתנתה והחליט לא לחזור לקשר
איתה או לפחות לא לקשר שהיה.
היא מצידה ראתה את זה כעלבון וכהוכחה לכך שהוא באמת לא צריך
אותה.
היא החליטה לעשות מעשה: היא התחילה ליצור קשר עם חבריו ומכריו
ולהפיץ עליו כל מיני דברים שסיפר לה והיה חשוב לו שלא יצאו
מהחדר, כמובן שסיפרה איזה בנאדם אכזר הוא וכמה שהוא רק מנסה
לפגוע בכל הסובבים אותו.
לאט לאט במשך הזמן החלה לחלחל באנשים שינאה לאיש, כל החברים
שלו נטשו אותו והוא נשאר בודד.
כעבור כמה חודשים הוא נמצא תלוי בביתו.