אני נפרדת ממך עכשיו, ואני נשבעת שהפעם זה יהיה לתמיד. לא כמו
כל הפעמים האחרונות שנפרדנו, בהן סגרנו דלת בעדינות ובעצב,
והשארנו חלון קטן פתוח דרכו חידשנו את הקשר בינינו ושבנו אחד
לזרועות השני. הפעם לא יהיה חלון. והדלת נסגרת בטריקה חזקה מול
פרצופך.
בחודשים האחרונים לבי עבר זעזועים רבים, גם לבך אני יודעת, אבל
בזה אני שונה ממך, אני לא אתן לשום דבר לגעת לי בלב יותר.
מצטערת.
מרגע זה כל מאמציי יוקדשו למטרה אחת, שהיא להפסיק לאהוב אותך.
זה יהיה קשה, זה אומר להפסיק לעשות משהו שעשיתי בלי הפסקה
בכמעט חמש השנים האחרונות. זה אומר שאני רוצה להגיע למצב סופי
שבו אני אראה אותך וזה לא יעשה לי כלום. אני אשמע את קולך
ונפשי תהיה ריקה ואדישה. לא יתעורר בי שום רצון לגעת בך, לנשק
אותך, להפשיט אותך, או כל משיכה אחרת, אני כבר לא אתגעגע
אליך.
ואני אצליח בזה, עם הזמן, אבל לך תהיה בעיה. אתה תמשיך לאכול
את עצמך כי תדע שויתרת עלינו בגלל משחק כבוד. אולי עכשיו זה
נראה לך הכי טבעי בעולם אבל אתה תבין בסופו של דבר שבשבוע הזה
רק שיחקת בי. "זה לא זמן טוב לחזור עכשיו" אתה אומר לי וחוזר
בדיוק על מילותיי שלי, שאמרתי לך לפני חודש כשיצאת מגדרך בשביל
לחזור אליי, ואני סירבתי, וזה אכל אותי כי כל הזמן ידעתי שאותך
אני אוהבת ואתה החיים שלי ואני לוקחת סיכון שכשיגיע ה"זמן
המתאים" אתה כבר לא תהיה שם. אז יש לי חדשות בשבילך. אין כזה
דבר "זמן מתאים". זה תירוץ מטומטם שגם כשאני אמרתי אותו ידעתי
שהוא חסר טעם והתחבאתי מאחוריי שכנועים ואילוצים נוספים. ועוד
כמה זמן זה יכרסם בך ואתה תרגיש כמוני, כמו שהרגשתי לפני
שבועיים כשהגעתי אליך בשביל לראות שלא נעלמת לי, להחזיר אותך
אליי, להיות בתוך חייך ולהישאר שם לתמיד. גם אתה תבין שלא תמיד
האהבה "נוחה" וקל לקבל אותה.
אבל  כשאתה תבין את זה אני כבר לא אהיה שם. ואת זה אני מבטיחה
לך.
כי שוב, כמו שאמרתי בהתחלה, אני לא כמוך, בלב שלי לא ייגעו
שוב, בטח לא אתה שכבר החזקת אותו בכף ידך ועשית בו כרצונך כל
כך הרבה זמן. אני לא אתן לך את הבטחון הזה שאני תמיד אהיה שם
בשבילך, כמו שאתה נתת לי בגבורה רבה, אני לא אוכל לתת לך את
היחס הסלחני שקיבלתי ואת ההבנה.
ובעצם אני לא מצטערת. למה? כי בשבוע האחרון אתה לקחת את הכבוד
שלי ורמסת אותו ברגליך, לקחת את ליבי וניפצת אותו לרסיסים.
ואני, שבאתי בשביל לתקן את העוול שעשיתי, קיבלתי את היחס הכי
מזלזל, מסרים כפולים ותחושה שאני תלויה באוויר במשך יותר מדיי
זמן. ובגלל זה הדלת נטרקת.
אני לא כותבת את הדברים האלה מתוך כעס או כדי לגרום לך רגשי
אשמה, או לשנות את החלטתך. זה רק בשביל שתדע שפשוט זה נגמר.
אין לך סיכוי יותר איתי. עצם האמירה של זה לך תאפשר לזה
להתקיים כי אחרי שתקרא שורות אלו אתה גם לא תנסה להתקרב אליי
שוב.

מאמי, "כאן דרכינו נפרדות".
ואל תדאג, אני אתקשר אליך ביומולדת להגיד מזל טוב.

באהבה שמתישהו תיגמר,
רעות.