|
היום הזה שסופו למות משקט
להתנקז כחללי הביוב הסופגים כל שמתחת לבניות
לערות מערכת חדשה של זיכרונות שטרם מוינו
היום הזה הנגנז בחטף
טמונות כל האפשרויות שלא נבנו כסכר
שיכל לעצור פרץ שלם של עלבונות ותרעומות ואכזבות
שאינן מתנפצות ואינן מתכנסות
זה כמו לזרום במים עומדים
זה כמו לינוק חלב שקוף
זה כמו למות חיים
אני יוצא עכשיו
הקור אונס אותי להערך אחרת משרציתי
המחשבות שלי הן כמו ים גדול
שלחופיו ילדים הפוחדים ממפגש ראשון עם המים
פלא שאיני מדבר או שותק מילים
פלא שיש לי צוואר וסביבו חבל ובקצהו וו חזק ולרגליי כסא
פלא שלמחרת אני מוסיף להתאבד בחיים
פלא |
|
|
עם כל הכבוד
לבמה מי שהביאו
את התהילה לצבע
הכתום וקבעו את
מקומו הרם
בפנתיאון הצבעים
לא היו אלא
קרויף וואן
בסטן, חסידי
אומות ישראל,
יבדל"א.
שממית עושה סדר
בפלטת הצבעים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.