|
לפניו אין אחריו אין מנסים יש מהרסים יש
בלעדיו אין מרחק מאין עד יש אין
אדם חולה נופל למשכב אפוף ריחות שיכר
מגע ראשו רך נעים כמו אביו חמלה דקה אהבה שכובה
ממאן להחזיק בחיים מסביבו קשים
בני אנוש דוחפים קללה בין שיניים
מביט בשיכור ריחות מאלצים בני מעיים
אין בהלה פה שאלה שם
עמידה ללא שום עניין אל מול מצוקה
של מי התיק היא שואלת
תעזוב את הרגליים שלו זה כבר סוף הסיפור
עגלה סירנה קצת גשם ושיחה טפלה
ראית כשנפל מכיר אותו בטח אבא לילדים
איך פתאום ברגע והחיים וחקר מציאותו
אין לפני האין תכלית תחילת האין בלתו
קיים בלי קיימות תמידי ללא חידוש ללא הלא
הלו הלו הלו תתעורר אדוני תבדוק אם הלשון שלא יבלע
והרגליים תחזיק למעלה היא אמרה בטלפון התקשרת כבר |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.