טל רונן / מתחבאת |
שם שאף אחד לא מכיר.
זה נותן לך בטחון כלשהו, בטחון שגורם לך לנבל את הפה.
ואת לא מפסיקה.
כמו ילדה קטנה שלא עוזבת, שלא מרפה, שלא יודעת מתי להפסיק.
אוהבת לראות אותי מתבוסס בדמי,
סבל ועוד סבל ועוד סבל, הכל נוחת במכה, בלי זמן להתכונן.
ועוד סבל.
סבל אחרון.
ודי?
כל חייך את מתחבאת, מאחורי שם.
שם שאף אחד לא מכיר.
עכשיו אני מכיר. - ורע לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|