מנהיג גוסס, כעין אדם נורמלי.
הידיעה הזאת עכשיו גרמה לי
לחשוב על הערוץ הלא-פורמלי,

אך הראשי, של קשר טרנסגלקטי
בין האדם לאלוהיו. הידקתי
אותו אמנם באמצעות הדקטיל,

אבל זו רק מינחת הגוף - לנפש.
לא, למקלט האמיתי יש נפח,
מעי עיוור, כף רגל מטונפת.

אינני מפרידה. אני יודעת,
וזה היה נימוק נוסף. לגעת
שוב בנושא הזה אומר לטעת

ספק בלב נזיר. הגוף הפיזי,
שגר באלנבי או אלחריזי,
ברגע זה אומר, "שלא תעיזי."

אבל בכל זאת: מחלה. קטלת.
ערוץ שליטה מושלם לכל קהלת.
טפו טפו! - היא מברכת/מקללת.

משתה דוהר לעת - סלחו לי - דבר.
ולך תכנן עוד מלחמה, יא גבר.
ולך חשב עוד צעדים מעבר.

ואין סד"כ, ואין לך דיווח,
ואין צנזורה על חיי הרוח.
פנים האדם ורוד, כמו דג מלוח.

ואין תוכנית, ואין ללכת הלאה.
פנים האדם גלוי: במת לה-סקאלה.
תודה לאל, המחלות - מן אללה.

ומי יגיד האם אתה זוכר את
הנאטור-מורט עם מנורה זוהרת
ואצבע אלוהים על הגרוגרת.