כולם רושמים פה סיפורים, שירים, וכל שאר סוגי הקטעים.
כולם מראים את הרגשות שלהם, את הכישרון שלהם, ורציתי גם.
אז אני לא ילדה כשרונית, אז אני לא יודעת לכתוב יפה ולגרום
לאנשים להזיל דימעה, אז זה אומר שאני לא יכולה גם?

רציתי להוכיח שאני כן יכולה, אבל לא ידעתי איך.
לא ידעתי אם לספר סיפור שנמרח, ורק הפואנטה בסוף.
או סיפור קיטשי, על אהבה שנמרח גם,
לא ידעתי אם לספר סיפור שכמו שאומרים- קצר ולעניין,
או סיפור עם לקח ומוסר השכל.
רציתי לכתוב על הרגשות שלי, על המחשבות שלי,
אבל לא יכולתי.
אין לי את הכישרון לספר, בצורה שכיף לקרוא.
רשמתי אולי 10 פעמים, וכל פעם מחקתי. למה לי אין כישרון?
למה?

אני רוצה שאנשים ידעו מה אני מרגישה, חושבת, אבל אני לא מצליחה
להעביר להם את התחושה.
הסתכלתי בכל כך הרבה יצירות כאן, וניסיתי להגיב לכולם,
אבל כמעט כל הזמן לא הצלחתי להעביר מה שאני רציתי להעביר.
כולם מדברים פה בשפה של מבוגרים, למה?
בטח יש פה הרבה יותר צעירים ממבוגרים... אז למה מדברים בשפה של
מבוגרים?
אז אני לא יודעת לכתוב, וגם הקטע הזה לא משהו,
הרי לא העברתי שום מסר, או לקח או מוסר השכל
גם לא העברתי בכלל רגשות שלי, או מחשבות שלי.
פשוט היה לי צורך לרשום, אבל אני לא יכולה.
אני אטומה בזה, אני לא מצליחה לספר בצורה יפה את הרגשות שלי,
אז ניסיתי. ונכשלתי.

אבל כמו שאומרים, מטעויות לומדים אה?

אז כנראה שבפעם הבאה יצא יותר טוב,
כי הפעם ממש לא הצלחתי.