|
באתי אל לבך
להאזין לקולו של השקט,
באתי לסעוד נפשי בחדווה,
באתי לצעוד אתך בדרך המובילה
אל פיסות רגש של דמעה יבשה,
לגלות רזי עונג בשתיקה
וכל מילה כתובה
כבר תהייה מיותרה...
רוצה לשוט אתך רחוק,
למצוא חופים לבנים,
להקדיש לך את המילה 'תקווה'.
רוצה לעוף אתך
עד שיצמחו לנו כנפיים
לנחות על עננים בהירים,
עד שיתייבשו בארות היגון
ויקרסו כל מחיצות הזמן.
08/01/06 |
|
|
נעים מאוד, אני
יגאל עמיר, פעם
גרתי בהרצליה,
היום זמני אני
קצת בדרום, אבל
יהיה בסדר תוך
שנה שנתיים אני
חוזר למרכז.
יגאל עמיר חושף
את זהותו ואת
עצמו לזאת שאהבה
את התל אביבי
ההוא, ומוסיף
ואומר: מה היא
לא שומעת
חדשות?
ובכלל למה
להתגאות שהוא
היה תל אביבי,
אני לא רץ וחותם
יגאל עמיר זה
שאהב את
האלקנ'אית! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.