|
וירם העבד החרב
ויך בפרוצה הטמאה
בזונה הפרועה
בילדה התמימה
ויקם וירא את הלחם
ושמע קריאת אלהיו
יצא הוא או אז אל הבכר
לטבוחו בעילה לא עילה
עם סיבה לא סיבה
וקריאה מהוהה
ויבוא אל דרך המלך
ושמע את קול אדוניו
מולו אז עצרו הם השניים
וחזו באדום על ידיו
בסכין בין שיניו
בינתו בין אוזניו
כסומאים בחשכתם
כרואים באורותיהם
האיום מוגר
האויב הופל
ויאמר אלוהים כי טוב
כי טוב
כי לעולם חסדו |
|
|
אני תמיד הולך
לשחות במיים
הצלולים של
הירקון...
מתוך "האידיוט"
של פרנץ קפקא
(הגירסא
המוקדמת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.