- Treatmen תסריט

1 - חוץ. כביש חשוך. לילה
דני האופנוען (35) נוסע על אופנוע מיושן עם סירה. האופנוע
מקרטע. אור הפנס מתעמעם ומתחזק חליפות. מחוג מד הדלק מקפץ
בפרעות לכיוון מיכל ריק. הצמיג מחוסר אוויר בחלקו, מכרכר על
האדמה הבוצית. המנוע משתנק ומגמגם.

2 - חוץ. כפר ערבי. לילה
דני מגיע לכפר קטן, ערבי, נוצרי ושומם בחלקו (מצולם מלמעלה דרך
מגדל פעמוני הכנסייה). דני נוסע ובאיטיות ברחוב המרכזי. כמה
מתושבי הכפר שמבחינים בו ממהרים לסגור את חלונות בתיהם, דני
ממשיך לנסוע לאיטו ברחוב הראשי כשהוא מביט מסביבו במבט נואש.
ברקים מבליחים באופק ו-גשם כבד מכה בו בעוצמה רבה.

3 - חוץ. בית הקברן. לילה
דני מבחין בבית אחד שדלתו פתוחה בחלקה ואור בוקע מתוכו. בחצר
מחוץ לבית - ארון קבורה שלם מונח על שולחן קטן וסביבו פזורים
חלקי ארונות קבורה עשויים עץ. דני מתקרב לפתח, נעצר מולו
ומבחין בשלט מט ליפול: "בית טיהור המתים העירוני" (ניסוח
בערבית). מנוע האופנוע משתנק מעצמו ודומם סופית. דני יורד
מהאופנוע, מתקרב אל הבית ודופק על הדלת הפתוחה למחצה שנפתחת
לרווחה מעצמה.


4 - פנים. חדר כניסה - בית הקברן. לילה
בתוך הבית יושבים ליד שולחן שמסביבו שלושה כסאות חליל הקברן
(55), חסון עם עיניים חודרות ושער לבן, בעיניו מבט קר ואשתו
נדיה (50), שמנה ומכוערת אך מבטה מחויך וטוב לב נשקף מעיניה,
בני הזוג נראים מבוגרים מגילם, על הקיר שטיח קש ערבי ועליו
הכתובת (בערבית) "ברוכים הבאים בצל קורתנו הצנועה". על השולחן
3 צלחות מרק שליד אחת מהם כסא ריק. בני הזוג מסמנים לו להיכנס,
בשעה שדני פוסע בזהירות אל תוך החדר, הם מסמנים לו להתיישב ליד
השולחן. דני מתיישב על הכסא מפוחד קמעה, כשהוא מנסה להיות חביב
וידידותי. הם מסמנים לו לאכול. דני מהסס, המרק נראה מוזר (עם
חתיכות עצם) אבל הוא טועם מתוך נימוס ומגלה, לשמחת מארחיו,
שהמרק מאד טעים. מתוך החדר השני נשמע קול בכיו של תינוק ומלמול
של גבר המנסה להרגיעו, עד מהרה נכנס אל החדר אחמד (45) רופא
הכפר שהוא גם אחיו של חליל הקברן.

חליל (מביט באחמד במבט שואל)
מה יש לילד אחי, במה הוא חולה?

אחמד (מביט בכעס אל אחמד)
הצטננות קלה, אבל נראה לי שהוא רזה במקצת

חליל (באנחה עמוקה)
מה לעשות אחי, אין כסף לקנות דברים טובים לילד

אחמד (בתימהון)
מה קרה שאין כסף פתאום, אתה לא עובד יותר?

חליל (מרים ידיו לשמיים)
אין עבודה אחי, נגמרו המתים בכפר, פיטרו אותי מהתפקיד בגלל זה.
אולי תשב איתנו, נדיה תביא לך מרק חם, קפה אולי?

אחמד (מרים ידיו בסירוב ומחייך)
אין זמן, לי יש הרבה עבודה, אם לא אבדוק את החולים היום, הם
יהיו קליינטים שלך מחר, מצטער אחי. אני מוכרח ללכת.

חליל לוחץ את ידו של אחמד, נושק על לחיו, מנופף לנדיה לשלום
וממהר לצאת מהדלת אל הגשם הסוף שבחוץ, דני מביט בהם בתימהון קם
ממקומו אך חליל רומז לו לשבת על מקומו ולאכול את המרק. דני
מתיישב בחוסר רצון, וממשיך לאכול את המרק  מהחדר השני עדין
נשמע קולו של התינוק הבוכה בקול רם אך איש מבני הזוג אינו קם
לראות מה קורה שם. דני מסיים לאכול את המרק אך חש מאוד לא בנוח
מהמצב, הוא קם ממקומו במטרה לצאת לדרכו. כשהוא ליד הדלת שנפתחת
מעצמה מתגלה הרחוב שטוף גשם כבד וברקים ולפתע הוא רואה את אשת
הקברן שנמצאת לפניו - חוסמת את פתח היציאה כשהיא מחזיקה תבנית
עם עוגיות חמות ומהבילות שכנראה הוציאה בזה הרגע מהתנור,
בתנועות ידיים וללא מילים היא מפצירה בו באדיבות להישאר ולטעום
מהעוגיות שלה. דני מסרב ואז עולה מבט עצוב על פני האשה, דני
עומד מבולבל על מקומו מבלי לדעת מה עליו לעשות עד שהוא מבחין
בחליל העומד בפתח חדר השינה כשהוא רומז לו לבא אליו, דני ניגש
אליו בהיסוס ושניהם נכנסים אל תוך חדר השינה.



 


5 - פנים. חדר האורחים - בית הקברן. לילה
חדר השינה גדול וריק. הסיד מהקירות מקולף וכתמים כהים מכסים
אותו, על הקירות תלויים צלבים ופסלוני ישו בכל הגדלים. בחדר
מיטה קטנה וצרה מאד (מיטת סדום). מעל המיטה - צלב ענק ומט
ליפול ועליו פסל מטריד של ישו הצלוב. חליל מצביע על המיטה
ומסיר ממנה את הכיסוי ודני מבין כי כאן כנראה יבלה את הלילה,
הוא עומד מהסס על מקומו לרגע, אך ברק המבליח בחלון והגשם העז
שניתך על שמשת החלון משכנעים אותו כי מוטב לו להישאר כאן מה
עוד שהוא נזכר כי אופנועו שבחוץ אינו פועל.

דני נשכב לישון בחוסר רצון אך בחוסר ברירה במיטה מתחת לפסל,
וחווה לילה ארוך שבו הוא מתעורר מספר פעמים מקולות של יללות
תנים מעורבים בבכי תינוק וברקים מבהיקים דני רואה וחווה את
המראות הבאים שהתרחשו בעבר מעורב בהווה אך לא על פי הסדר
הכרונולוגי :

1 - דני מתעורר לקולות סערה עזה המתחוללת בחוץ, נשמעים קולות
רעמים עמומים, לרעשי הסערה מתווספים קולות נקישה רמות על
החלונות ודלת הכניסה, תוך ניסיונות לפתוח אותם מבחוץ. נשמעים
קריאות תחנונים ובקשת עזרה להיכנס פנימה. אחד החלונות נפתח
מעצמת הרוח ונחשפת דמותה של מטיילת צעירה ונאה (26) בנדנה
אדומה כרוכה סביב מצחה שאיבדה דרכה במזג האוויר הזועף, היא
עומדת קפואה ורטובה, ופניה הרטובות והחיוורות מביעות תחינה.
החלון נטרק בפניה, משאיר אותה בחוץ. שקט פתאומי משתרר בחדר,
דני בוהה בתדהמה בדלת במבט קצר וחוזר לישון.

2 - דני מתהפך על צידו ולזוועתו הוא רואה גופה (27) של אישה
עירומה עם פנים מעוותות שוכבת על השולחן בחדרו, הוא אינו יכול
לראות את פנייה אך מבחין בבנדנה האדומה הכרוכה סביב מצחה, לידה
מונח תרמיל גדול. דני משפשף את עיניו כשהוא בטוח שהוא בתוך
חלום אחר מסתובב חזרה ומנסה לישון

3 - דני שומע קולות מוזרים, הוא פוקח שוב את עיניו ומבחין בדלת
הבית הפתוחה באחמד רופא הכפר שהיה כאן בקודם, נושא על גבו גופת
נערה, בידו האחת הוא מחזיק טיק מטיילים גדול, הוא אינו יכול
לראות את פנייה של הגופה אך הוא מזהה את הבנדנה האדומה הכרוכה
סביב מצחה..

אחמד (מביט בתימהון בחליל המחזיק בידו את גופת הנערה)
מה זה? אתה מביא לי קליינטים באמצע הלילה? מאיפה זאת באה?

חליל (כורע תחת נטל גופתה של הנערה, מניח אותה על הרצפה)
הייתה מתה ליד הדלת שלך אחי, כנראה קפאה המסכנה מקור

אחמד
כאן על יד בית שלי?

חליל (מתנשם בכבדות)
כאן על יד הדלת, עברתי במקרה ראיתי אותה שוכבת כאן

אחמד (מפוחד קמעה)
מה יהיה? עוד יגידו בכוונה הרגתי אותה, למה אין לי עבודה
עכשיו

חליל (מניח יד על כתפו להרגיעו)
נעשה מחר ניתוח של אחרי המוות, נכתוב מתה מקור

אחמד (לא שלם עם דבריו של חליל)
לא טוב ככה, כולם ידברו אחר כך עלי בכל הכפר. נקבור אותה היום,
אף אחד לא ידע מזה כלום.

חליל
ואם יש לה משפחה? אולי יחפשו אותה אחר כך?

אחמד (מהרהר קמעה)
אם היה לה משפחה, לא הייתה מסתובבת בכפר שלנו לבד בלילה כזה.
נקבור אותה עכשיו ואף אחד לא ידע מזה.

חליל (מרים ידיו אל השמיים)
הכל מין אללה, תעשה מה אתה רוצה, אני עבודה שלי גמרתי.

חליל מתכונן לצאת ואחמד מתבונן בתיק שבידו לרגע קצר. לאחר
מחשבה קצרה הוא ניגש אל חליל

אחמד
תשאיר התיק כאן, נקבור אותו ביחד איתה, נראה אולי יש בפנים גם
כתובת שלה

חליל (מושיט לאחמד את התיק)
תיקח התיק, תעשה מה אתה רוצה, אני לא יודע מכלום

אחמד נוטל את התיק ומניח אותו על השולחן, חליל מביט בו עוד רגע
קצר ואחר יוצא מהחדר ללא מלה. חליל מושיט את ידו ושולף משם
ארנק, לרגע הוא מהסס אחר פותח אותו, בפנים הוא רואה דרכון של
תיירת מאנגליה, הוא מושיט שוב את ידו פנימה ומוציא שקית
מניילון. כשהוא פותח את השקית הוא משמיע קול מלא הפתעה כשהוא
מגלה כי השקיט מלאה בשטרות של מאה דולר כל אחד. הוא ממהר לקחת
את התיק ומחביאו בארון הקטן שליד הקיר.

4 - חליל מכין את הגופה לקבורה בחדר האורחים. הוא חולץ את נעלי
ההליכה הגבוהות שעל רגלי הנערה, עוטף את גופה בשמיכה ויוצא
לחפש את נדיה

5 - נדיה חופרת בור בחצר בלילה, תוך כדי בכי שנשמע כמו יללות
התנים. ברקע בוכה התינוק ומשתעל. חליל עומד לידה כשהוא מחייך
ועוזר לה לחפור את הבור.

דני שוכב במיטה משותק מפחד. מביט למעלה ורואה את הצלב הגדול עם
פסל ישו שמביט בו ישירות באופן מטריד. החדר ריק. הוא קם ומזיז
את המיטה לפינה הרחוקה של החדר, הכי רחוק מהצלב שהיה מעל
המיטה. הוא נשכב ומביט שוב בצלב המרוחק. פסלו של ישו עדיין
מביט בו.

נקישות בדלת מפסיקה לרגע את מבטו המשותק של דני.  נדיה נכנסת
לחדר. את חפירה בידה. היא שואלת את דני אם הוא מרגיש טוב, ואם
במקרה הוא צריך לראות רופא.


1 - חליל חוזר לחדרו מרים את הגופה ומניח אותה על השולחן כדי
להמשיך להכין אותה לקבורה. ברקע קולות התינוק בוכה. רעש חרחור
מוזר מכיוון הגופה מבהיל אותו, הוא פורץ בריצה מהחדר ולאחר רגע
קצר חוזר עם נדיה ושניהם מביטים באימה בגופה המתפתלת קלות
ומשמיעה קולות חרחור משונים

נדיה (מפוחדת ורועדת)
חזרה לחיים המתה הזותי, נקרא לאחמד, אולי יעשה משהו בשבילה

חליל (בהיסוס)
אם תקום עוד פעם לחיות אנחנו נמות בלי אוכל בכלל

נדיה (מביטה בו בתימהון)
ואם תהייה מתה, זה יביא לנו אוכל?

חליל (בביטחון לאחר שהגיע לכלל החלטה)
לא היא, תיק שלה יביא

חליל ניגש אל הארון שם החביא את התיק, מוציא ממנו את שקית
הניילון ומראה לנדיה את שטורות הכסף הרבות הנמצאות בו

חליל (בהחלטיות)
אם תהייה חיה, כסף שלה בא אליה בחזרה ואנחנו מתים במקומה בלי
אוכל






2 - נדיה נסערת, חושבת לרגע קצר ואחר כך מגיעה לכלל החלטה.
מביטה בגופה המחרחרת ומניחה את ידה בחוזקה על פיה של הגופה,
בניסיון לחנוק אותה. הגופה מתחילה לפרפר. חליל חוזר לחדר, מביט
באימה בנדיה, ושולח את יד מהססת כדי להסיר את ידה של נדיה מפי
הגופה. האישה שולחת בעקשנות את ידה השניה ומחזיקה בכוח את ידו
של חליל שמסכים ונכנע למהלך וכך שניהם חונקים אותה. תוך כדי
המאבק נופלת שקיט הניילון מידיו של חליל ושטרות המאה דולרים
נשפכים סביב הגופה כשהתינוק צורח ברקע. נדיה וחליל מביטים זה
בעיניה של זאת עד שהגופה מפסיקה לפרפר והדממה חוזרת לחדר

3 - הגופה מונחת בצידו הרחוק של החדר, מונחת כך שהיא מביטה
בדני. ידה של הגופה נעה לפתע, נמתחת תופסת ברצפה ומושכת את
עצמה (כל שאר גופה משותק)  לעברו של דני תוך שהיא זוחלת
באיטיות על הרצפה.

4 - חליל ואישתו עומדים למראשותיו של דני עם חיוך נעים. קול
צחוק של תינוק נשמע.



7 - פנים. חדר השינה - בית הקברן. יום
קרן שמש חודרת מאירה את פניו של דני. הוא מתעורר בחדר האורחים
נפוח משינה. נותן מבט סביבו - החדר ריק לגמרי. קולות רקע של
בוקר. הקירות עירומים. אין צלבים. אין כלום. הוא קם לאיטו
בבגדיו התחתונים. בפינת החדר נמצאים בגדיו - מקופלים ומסודרים.
הוא מתלבש ויוצא מהחדר מנסה לקרוא להם, מחפש לשלם עבור הלינה,
אבל אין אף אחד. הוא יוצא מחדר האורחים לחדר הכניסה.


8 - פנים. בית הקברן. חדר הכניסה. יום
חדר הכניסה ריק לגמרי ומלא אבק. סדינים לבנים מכסים מעט ריהוט
ישן ושבור. וילונות לבנים ארוכים נעים לאט לאט ברוח החרישית
נוגעים לא נוגעים ברצפה. החלונות פתוחים ופרוצים. דני יוצא
מהבית ומסתכל סביב בניסיון למצוא את הזוג מליל אמש.

9 -  חוץ. כפר. יום
דני מתקדם בחופזה אל האופנוע שלו ומתיישב עליו. מנסה בחשש
להניע את האופנוע. שמניע בניסיון הראשון. מד הדלק מראה על מיכל
מלא. המנוע משמיע קולות עבודה מתואמים להפליא וללא גמגומים.
דני מעלה את הטורים מתכנונן לתזוזה, אולם רגע לפני כן הוא
מבחין שבתוך הסירה מונח מגש עם עוגיות ולידה בנדנה אדומה דני
משחרר קלאץ' וממשיך בדהרה לדרכו.



10 - חוץ. הכפר. יום
המצלמה עולה לאיטה מעלה כשדני דוהר במעלה הכפר ונעלם לאיטו
בשיפולי הכפר.

בלאק אאוט