איתן היה אוהד שרוף של בית"ר, לכן החלטתי להיות אוהד הפועל. כל
הזמן הוא אמר על השחקנים של הפועל שהם לא שחקנים. אמרתי לו
נראה אתכם בדרבי.
בשבת של הדרבי איתן אמר לי שהוא הולך לימק"א, אם אני רוצה
לבוא. אמרתי לו שזה שבת ואין לי כסף והוא אמר לי, מה, ניכנס
ככה. ב"ימק"א" היו מכניסים את האנשים במחצית, אבל רק אם הקבוצה
הייתה מפסידה. הם היו מכניסים את הקהל שיהיו יותר מעודדים.
האוהדים של בית"ר דפקו על שער הברזל שיפתחו להם, אבל עוד לא
הייתה המחצית. השוטרים הסתכלו עליהם מליד המקום של הקונצרטים
שהיו לוקחים את יורם. האוהדים של הפועל עמדו מרחוק. בינתיים
היה 0:0. פתאום איתן קפץ על עמוד חשמל ליד החומה והתחיל לטפס.
שוטר אחד, ג'ינג'י, אכל סנדוויץ' והסוס שלו חרבן. איתן קרא לי,
בוא! והמשיך לטפס. הסתכלתי למעלה. בראש החומה, משני הצדדים,
היו שני גלילים של אקורדיונים דוקרניים מונחים על זרועות של
ברזלי זווית. איתן דילג מעל אל ראש החומה. השוטר הג'ינג'י גמר
את הסנדוויץ' והרים את הרגליים לצדדים כי הסוס שלו התחיל
להשתין. קפצתי על העמוד. הוא היה קר וחלק. איתן פרש את הידיים
לצדדים כדי לא ליפול מראש החומה. השוטר הג'ינג'י הביט ימינה.
הוא ראה את איתן ואחר-כך אותי. גם הסוס שלו הסתכל. תפסתי את
העמוד עם קצות האצבעות כמו השממית שנדבקה לנו לתקרה ושטרית פחד
להרוג אותה כי היא מביאה מזל-טוב. איתן המשיך לטפס. הסוס דהר
אליי והשוטר הג'ינג'י הוציא את האלה שלו מנרתיק האוכף. דילגתי
לחומה, ראיתי את השחקנים במגרש וכמעט נפלתי לצד השני. פרשתי את
הידיים לצדדים. איתן כבר היה ליד הטריבונה. הוא צעק לי: אל
תסתכל למטה, אל תסתכל למטה. הסתכלתי על איתן. שמעתי את האלה של
השוטר מכה בעמוד, כמו הפעמונים של סאן-סימון. רצתי בין חוטי
התיל הפרושים לצדדים כמו הידיים שלי.
הגענו לטריבונה וקפצנו. איתן הניח יד על כתפי.
אודי רובוביץ' הצליח להעביר את בן-רימוז'. הוא בעט וולה לשער
ולמרות הזינוק של תובל הכדור נכנס ליד החיבורים. מסביב כולם
צעקו, גול! ומיד אחר-כך הם צעקו ביחד: יאללה בית"ר יאללה,
יאללה בית"ר יאללה, יאללה בית"ר יאללה, יאללה בית"ר יאללה.
איתן צעק ורקד אתם. הוא הסתכל אליי מהצד במבט של ניצחון ואני
צעקתי לו לתוך האוזן: אל תגיד להם שאני מהפועל. אחר-כך צעקתי
ביחד אתם.