בפינה קרה אשב,
אכתוב לי עוד שיר
ואמיס עוד כאב
ובזמן שאשב באותה הפינה
אתה כבר תשכח את כל מה שהיה.
העברתי עוד יום בכאב,
חזרתי למצבי הרגיל,
גם היום התישבתי באותה הפינה הקרה.

ובכל פעם שאני חוזרת
לפינה הקרה והמוכרת
אני לא יכולה להימנע מלהיזכר
באותו הלילה, ליד דלת ביתך,
בו אמרנו שלום
ונפרדנו בחיוך עצוב.
באותו הלילה גם שלחתי דמעה
בתקווה והיא תגיע לליבך, ותיגע,
אך לשווא, הדמעה שלי התרסקה.

בפינה קרה שוב אשב כמו תמיד,
אכתוב עוד שיר עלוב,
אזכר באותו הכאב.
שוב נהייה לי עצוב,
שוב חונקת את בכיי,
ממש כמו שאתה
חנקת את אהבתי....