שרה להב / 634. לילה לבן ויתום |
עוד באויר מרחפים
שמו, קולו וההגיגים
וצופות לו העיניים
והנפש נוכחת, ואין
גם השמש מסב פניו
לאלם בבת-אישוניו
ושקט וחלש הגוף
וריק, וכואב וחשוף
ושותת הוא עד ראש
ואין היות עד בוש
ואין תואם לו ביום
והלילה לבן ויתום.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|