סמדר זהבי / מכתב למונה ליזה |
את מחזיקה אותנו מאחורי קיר זכוכית
שמורה היטב מסקרנותנו
מסתכלת עלינו במבט קפוא
חיוך עני שלא אומר דבר
מותירה אותנו, הצופים,
מותשים,
אבודים,
טובעים בהשתקפות של עצמנו,
לכודים ברשת האשליות שטווית,
אלמנה שחורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|