מסתכלים אחד על השניה ממרחק,
בוחנים את המראה החדש,
רצים עם זרועות פתוחות,
מוכנות להפגש ולהסגר

הזמן עובר, ונשיקות וליטופים נשארים,
חיבוק שמתמשך זמן כה רב,
ועדיין איננו רוצים שיגמר,
הזמן כה קצר שאנו יחדיו

מלטף את תלתלי שיערך הזהובים,
מניח בצד את כל מחשבותי על העתיד,
מחשבה אחת נותרת במוחי הריק,
מסתכל אל תוך עינייך היפות,
נופלים אל תוך תהום ללא תחתית,
שם הזמן עצר מלכת,
והיקום כולו קפא במקומו,
והזמן שייך רק לשנינו, מחובקים,
מתנשקים, מלטפים אחד את השניה,
לוחשים מילות אהבה

והנה השעון מצלצל, הזמן ללכת,
הנצח שהרגע חווינו אינו מספיק לשנינו,
כשאנו יחד הנצח נראה כשבריר שניה,
בא והולך באותה דקה

אך הזיכרון ישאר לעד,
הגעגוע איתו תמיד יצעד,
והנשיקות תמיד יבואו בפגישה,
ואנו נתאהב כמו בפעם הראשונה

מחזיק את תלתלי שיערה הזהובים,
מריח את ריחה המתוק מדובדבנים,
מסתכל אל תוך עיניי האוקיינוס,
מרגיש את נגיעות ידה,
מחבק חזק שנצח זה לא יגמר,
שהזכרונות תמיד ישארו,
ליפול איתה אל תוך תהום ללא קרקעית,
שהזמן אינו יוכל להפריד,
לומר לך מילות געגועים,
כובשת את ליבי כל פעם מחדש,
וכל זאת כשאנו שוכבים במיטה,
מחובקים ובלתי ניתנים להפרדה