|
עין כמהה לחום
יוד מלטף את תום
הפגיעה
דלת נפתחת בהיסוס מלא תקווה
והיא מניחה מעילה על הוו
עין שומרת עלי
יוד מלטף את פצעיי
דלת נפתחת, קוראת לי לבוא
אני מניחה מעילי על הוו
עין צופה לאחור
יוד שנתן מזור
לכאבי
דלת נסגרת בעדינות של הסוף
שמלה לא שלי על הוו |
|
|
כאילו מה, גם
בעוד 75 שנה
נגיד, יקראו לה
במה חדשה?
אפרוח ורוד,
מתקיל ת'מערכת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.