ממעלה ההר, פסעתי אלייך זקוף וגאה,
בעל חזון להרימך ולהגביהך
מעל לכל מכשול אשר עלול היה להניעך
מלהתמסר אליי בכל נפשך.
קראתי לך: "עלי אחריי, עלי בלא מורא",
שלחתי לעברך יד רומזת וקוראה
מגובה גבורתה להובילך בביטחה
אל דרך מימוש האהבה במלוא התקווה.
נאחזת בחוט קולי
בהביטך אל אופק השיא,
מעל התהום דילגת,
הושטת לי ידך, למצעדי חברת.
צועדים יחדיו אל השיאים הגדולים
של חיים המבטיחים היותם אדירים,
נזהרים ממשעולים קטנים ומטעים
המובילים אל צוקי תהומות בין הרים.
מהלכים יחדיו כחברים,
משוררים את שירת האוהבים
שאולי תנעם באוזני מלאכים -
יתרצו ויפתחו לנו הדרך לשיאים.
07/01/06 © |
