אתה שוב שותק, אז אני שוב צועקת.
אומנם חזרת, אבל חזרת בשקט.
והשקט הזה הוא כואב לשמיעה,
הוא כמו סוג של מכונת ירייה,
הוא יורה חזק, הוא חודר הוא מכאיב
אבל הוא לא מעלים את השקט מסביב.
אתה שוב יורה בי, אתה יורה בי בשקט.

ואני שוב צועקת, שוב מנסה להדוף את היריות,
ואתה לא מבין למה אני יוצרת בעיות,
אתה נותן בי מבט, מבט של שתיקה,
וכך אתה יורה בי ירייה אחרונה.

אז אני רוצה שתדע, אני צועקת גם במקומך,
אני צועקת כי אני לא יכולה עוד לשמוע את השקט,
אני צועקת עד שהשקט, לא יוכל עוד לשמוע אותי,
אני צועקת, כדי שהשקט יעזוב.