חני אברג'ל / רציתי להיות |
שכחתי שאני בעצם פשוטה וכואבת
נשברת וקמה אוספת שברים.
נופלת הורגת ויש נפגעים.
ואין בי מקלט מלבד זכרון
ורק געגוע מחלים שברון.
באותו המקום התהלכתי כמו עומדת
על פי השאול כשהמילה בי חותכת.
ואין רחמים ואין גם עולם.
קצת יופי אלוהי, כמו נוף... כמו אדם.
והכל לבסוף נכחד בי נעלם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|