נפשי כבר הרוסה. גמורה. ניתלת כל כולה אליי בחוט קטן, חוט דק
כל-כך עד שבכל רגע הוא ימתח עוד קצת ויקרע. אבל הפלא ופלא כל
פעם נמתח החוט עוד קצת ונקרע לו מיתר נוסף ונפשי עדיין תלויה
לה שם, הולכת ליפול כל רגע אל הלא נודע אבל לא, עדיין תלויה
וככל שנראה יותר כאילו הפעם זה סופי, עכשיו יקרע המיתר האחרון
והכל יקרוס, כך מופיע לו כל פעם מיתר חדש דק מקודמו אך עדיין
נושא את נפשי אליי.
לבכות זה טוב או רע ? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.