אני מסתכלת על משהו ,בוהה במשהו , בוהה בכלום.
אני מרגישה את הדמעות נדבקות לעור כמו דבק מגע שבחיים לא
יירד.
הכל פתאום נוראי , אכזרי , ואף אחד לא מבין !
הכל מלא בשקרים...!!!
אני מרגישה כמו כלב שותת דם...
מנסה להיכנס למוח שלי להבין את עצמי , להבין אחרים, והכל פשוט
מתפוצץ לי בפנים !
הצעקות , כמו ילדה שנאנסה , וזה לא נגמר , תמיד הכל לא בסדר ,
בא לי לצרוח ! להתפוצץץץץ !!
אני מסתכלת במראה , מסתכלת אבל לא רואה.
היד על הפנים נאבקת בכאב המתמיד הזה שלא מפסיק..
ואז באה הצרחה שפשוט מחזירה את הכל מחדש , כל הכאבים , כל
הקרעים.
אני רוצה לברוח , להסתכל אחורה ולראות , לראות ולהבין , לנסות
להבין , לגרום להם להבין את הככלל.."