אני עומד מול המראה מביט
בעצמי.
הכרס קצת תפחה,
השיער התקצר בהרבה,
ואולי אף נסוג מעט.
הזיפים על הפנים זוהרים
בחשיכה.
המחשבות שעוברות לי בראש
הן לא אותן מחשבות שהיו
פעם.
התכניות למחר הן כבר לא
התכניות שהיו להיום.
אני נותן לזמן לסחוף אותי
לריקוד המטורף שלו
אני מרגיש
אני טובע,
אך איפושהו נהנה מזה.
אני פשוט טובע עם הזרם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.